החלטה בתיק ע"א 5938/05

בין המבקשת למשיבה 1 (להלן: המשיבה) התקיימו, החל משנת 2001, הליכי בוררות בפני המשיב 3, המהנדס אורי ורון (להלן: הבורר), בהתאם להחלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 3.5.2001. עניינה העיקרי של הבוררות הוא התחשבנות בין המבקשת, המשיבה ומנהלה של המשיבה, המשיב 2 (להלן: המשיב), הנוגעת לשני מיזמים לבניית שכונות מגורים שנבנו על-ידי המשיבה בכפר-סבא ובפתח-תקווה ובעניין טענת המשיבה ולפיה התנהלותה של המבקשת הובילה לכניסתה של המשיבה להליכי פירוק.

ביום 19.11.2001 הגישה המשיבה לבורר תביעה כנגד המבקשת, בסך 19,854,838 ש"ח. ביום 3.6.2002 התקיימה ישיבת הבוררות הראשונה ונקבעו מועדים להמשך הדיון. ברם, דיונים אלו לא התקיימו, בשל בקשת המבקשת לצירוף המשיב כצד להליך וטענותיה, כי המשיבה לא העבירה לה את כלל המסמכים הדרושים לה לשם הגנתה. ביום 30.6.2004 הודיע הבורר, כי בכוונתו לקיים דיון בנושא המשך הבוררות. המבקשת הביעה את עמדתה כי נוכח חלוף הזמן, נזנחה הבוררות.

ביום 11.10.2004 הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה על דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 1319/04) בה ביקשה מבית-המשפט להצהיר, כי הבוררות פקעה.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית-הנשיא ר' שטרנברג-אליעז) דחה את תובענת המבקשת וקבע בפסק-דינו מיום 10.5.2005, כי המשיב יצורף כצד לבוררות וכי הצו לגילוי מסמכים שניתן על ידי הבורר יבוצע בשנית עד ליום 10.6.2005. עוד קבע בית-המשפט, כי אם לאחר העיון במסמכים עדיין תבקש המבקשת את גילויים של מסמכים מיוחדים, תפנה על-כך דרישה למשיבה, תוך תיאור פרטני של כל מסמך ותאריך כתיבתו. לבסוף קבע בית-המשפט, כי הבוררות תסתיים בתוך שישה חודשים מיום החלטתו.

ביום 14.7.2005 דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו את בקשתה של המבקשת לעיכוב ביצוע פסק-דינו. 

על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ערערה המבקשת ביום 21.6.2005 לבית-משפט זה בטענה, כי טעה בית-המשפט המחוזי בדחותו את הטענה שהבוררות בין הצדדים פקעה. עוד טענה המבקשת, כי קביעתו של בית-המשפט המחוזי, כי עליה לפרט את תאריך כתיבתו של כל מסמך נוסף שברצונה לקבל מהמשיבה ואת תיאורו הפרטני, איננה ניתנת למימוש ומסכלת מעיקרא את דרישתה של המבקשת לגילוי מסמכים.

בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המבקשת את הבקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שבפני, בגדרה היא מבקשת לעכב את ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מיום 10.5.2005, עד להכרעה בערעור. המבקשת סומכת את בקשתה על טענתה, כי עיכוב הבוררות למספר חודשים, עד להכרעה בערעור, לא תגרום למשיבה נזק, שכן הבוררות ממילא עוכבה במשך שנים. לעומת זאת, ביצועו של פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי עלול ליצור מצב בו יסתיים הליך הבוררות טרם ההכרעה בערעור ותינתן החלטה על-ידי הבורר מבלי שיומצאו לידי המבקשת מסמכים הדרושים לה לשם הגנתה.

מנגד, טוענת המשיבה, כי הערעור הינו הליך חסר סיכוי וכי המבקשת איננה מבהירה מדוע סיכויי הצלחתה בבית-משפט זה גבוהים יותר מאשר בבית-המשפט המחוזי אשר דחה את תובענתה, בייחוד לאור העובדה, כי לטענת המשיבה, אין ברשותה או בשליטתה המסמכים אותם מבקשת המבקשת. כן טוענת המשיבה, כי עיכוב הליכי הבוררות יותיר את נושי החברה במצב של חוסר וודאות ויגרום להתארכות נזקם, בעוד שהמבקשת לא הראתה באיזו אופן ביצוע פסק-הדין יגרום לה לנזקים בלתי הפיכים.

דין הבקשה להידחות.

מן המפורסמות, כי הגשת ערעור, היא כשלעצמה, אינה מונעת מבעד הזוכה לפעול על-פי פסק הדין. פסק-הדין חורץ בשלב זה את הדין, וצריך טעם מיוחד כדי שבית-המשפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה. "טעם מיוחד" לעיכוב ביצוע מותנה בדרך-כלל בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק-הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403).

גם מבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור ואפילו סברתי, כי סיכויי הערעור מאוזנים, הרי שהמבקשת לא הראתה מדוע ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי במתכונתו הנוכחית יגרום לה לנזק שיהיה לה קשה לתקנו. למעשה, פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הדוחה את תובענת המבקשת מותיר על כנו את המצב כפי שהתקיים עובר להגשת התובענה. גם לשיטתה של המבקשת, הנזק היחידי העלול להיגרם לה באם יבוצע פסק-הדין הוא באפשרות שיינתן כנגדה פסק-בוררות בטרם נדון ערעורה. נראה, כי אין מדובר בתוצאה המהווה "טעם מיוחד" המצדיק את עיכובו ביצוע  פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, שכן אף אם תזכה המבקשת בערעורה, ניתן יהיה להשיב את מצבה לקדמותו על-ידי פיצוי כספי (ראו רע"א 1360/04 מועדון הכדורגל מכבי תל אביב נ' אבי נמני, (לא פורסם); רע"א 4322/00 שמואל גפשטיין נ' עודד גפשטיין, (לא פורסם)).

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים 1-2 שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' באלול תשס"ה (11.9.2005).

                                                                                               ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: